איך הדמי' ג'אן נכנסה לחיי הייננים?

דמי ג'אן הוא כלי קיבול מזכוכית בנפחים יחסית גדולים אשר נועדו ל…

רגע.

קצת אגדות:
מסופר כי כאשר מלכת ג'אן גורשה מארמונה בנאפולי, (איטליה 1347 לספירה) מצאה היא מקלט בפרובאנס, Provence (דרומית מזרחה לצרפת) בידיעה שבביתה היא תהיה בטוחה.

בדרכה לפרובאנס נתקלה ע"י סופת ברקים ורעמים אשר הביאו אותה לארמון אחר, ובארמון זה שהה אומן זכוכית.

אותה אישה לנה בארמונו ללילה אחד ומתוך סקרנות, החליטה לעסוק גם כן היא בניפוח זכוכיות. האומן, שככול הנראה מסוחרר היה מיום עבודה קשה, נרדם לו והשאיר את המלכה ללא כל השגחה. כאשר קם הוא מתרדמתו, גילה לפתע כלי קיבול מזכוכית שהיה יכול להכיל 10 ליטרים של נוזלים. כלומר מה שהמלכה או אפילו האומנית שלנו עשתה, זה ניפוח יתר על המידה ויצירת אומנות למופת. אותו אומן הבין את הפוטנציאל שהיה בכלי קיבול זה, והחליט לייצר קו בקבוק שיתאים למדדים גדולים עבור מזון, שמנים ובעיקר יין. האומן מרוב ההדר והתלהבות על מוצרו החדש רצה לקרוא לבקבוקים הללו "רן ג'אן" – reine Jeanne" – מלכת ג'אן. אך הצטרך לבסוף להיכנע לצניעות המלכה ולקרוא לקו בקבוק כדאם ג'אן.

לבסוף כיסה את כלי הקיבול בקליעת נצרים וכך שמר על הדאם ג'אן מכל פגע.

עוד קצת ידע כללי לסיום: הדמי ג'אן, אינו demie כמו חצי, אלא dame כמו גברת, וג'אן- כמו Jeanne. : )

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *